תרגום מעברית להולנדית ומהולנדית לעברית (כולל פלמית)

• רילוקיישן, עבודה ולימודים – תעודות לידה ונישואין, תעודות השכלה, אישורי העסקה ומסמכים שהעירייה, רשויות ההגירה או מוסד הלימודים מבקשים.
• עסקים – חוזים, הסכמי הפצה, מסמכי חברה, מפרטים טכניים וחומרי שיווק מול לקוחות וספקים בהולנד ובבלגיה.
• משפחה ונכסים – ירושות, ייפויי כוח ומסמכים של קרובים שחיים שם.
• מסמכים שהגיעו מהולנד או מבלגיה ומוגשים בישראל – תעודות, פסקי דין, מסמכים רפואיים ואישורים, שמתורגמים לעברית.

תעודות מתורגמות במתכונת שתואמת למקור, כמו בעמוד תרגום תעודת לידה. חוזים מגיעים למחלקה המשפטית, כמו בעמוד תרגום חוזים, ומסמכים טכניים, רפואיים ופיננסיים עוברים לדסק המתאים.

פלמית היא השם שניתן לניבים של ההולנדית המדוברת בצפון בלגיה. ההבדלים בינה לבין ההולנדית של הולנד הם בעיקר בהגייה ובאינטונציה, ובמידה קטנה באוצר המילים. בכתב, ובמיוחד במסמכים רשמיים ובמילונים, מדובר בשפה אחת: הולנדית.

לכן תרגום "לפלמית" הוא תרגום להולנדית שמותאם לבלגיה. ההתאמה ניכרת במונחים המנהליים: מספר הזיהוי האישי בהולנד הוא BSN (burgerservicenummer), ובבלגיה rijksregisternummer. ציינו בפנייה לאיזו מדינה המסמך מיועד.

חשוב לדעת שבבלגיה יש שלוש שפות רשמיות. מסמך שמוגש לעירייה בבריסל או בוולוניה עשוי להידרש בצרפתית ולא בהולנדית, לפי שפת העירייה.

זו השאלה הראשונה שכדאי לברר, כי התשובה משתנה לפי המדינה וההליך:

• הולנד. רשות ההגירה IND מקבלת מסמכים בהולנדית, באנגלית, בצרפתית או בגרמנית; מסמך בשפה אחרת, כמו עברית, צריך תרגום לאחת מהן. תרגום שנעשה בהולנד צריך להיות של מתרגם מושבע (beëdigd vertaler) שרשום במרשם ההולנדי. תרגום שנעשה מחוץ להולנד צריך ברוב המקרים אימות או אפוסטיל במדינה שבה נעשה.
• בלגיה. תעודות בשפה זרה שמוגשות לעירייה מתורגמות בדרך כלל בידי מתרגם מושבע הרשום במרשם הלאומי הבלגי, להולנדית, לצרפתית או לגרמנית לפי שפת העירייה.

מה זה אומר בפועל: לפעמים מספיק תרגום לאנגלית עם אישור נוטריוני ואפוסטיל מישראל, ולפעמים הגוף המקבל ידרוש מתרגם מושבע במדינה שלו. ישראל, הולנד ובלגיה חברות באמנת האג לביטול דרישת האימות. בישראל, אפוסטיל על אישור נוטריוני ניתן במזכירויות בתי המשפט, ועל תעודות של משרדי הממשלה – במשרד החוץ. הסבר מלא במדריך האפוסטיל. בדקו מול הגוף המקבל מה נדרש לפני שמזמינים. המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי.

1. שולחים צילום ברור או קובץ של המסמכים, עם צילום דרכון לאימות כתיב השמות, ומציינים לאיזו מדינה ולאיזה גוף הם מיועדים.
2. בודקים יחד באיזו שפה הגוף המקבל צריך את המסמך: הולנדית, אנגלית או צרפתית, ואם נדרש אישור נוטריוני.
3. מקבלים הצעת מחיר לפי יחידות תרגום וסוג המסמך.
4. תרגום, ואחריו בדיקה של שמות, תאריכים, מספרים וחותמות מול המקור.
5. מקבלים את התרגום בקובץ. כשנדרש אישור, התרגום ערוך כך שנוטריון יוכל לאשר אותו; את האישור עצמו מנפיק הנוטריון.

זמן האספקה מבוסס על קצב של כשישה עמודים סטנדרטיים ליום, ותלוי בסוג המסמך ובמורכבותו.

• שמות לפי הדרכון. שם שמופיע בתרגום אחרת מבדרכון יעורר שאלות בכל רשות. מעבירים את הכתיב הלטיני מהדרכון, גם כשהוא שונה מהתעתיק המקובל.
• חלקי שם הולנדיים. בתרגום מהולנדית, חלקים כמו van, de או van der הם חלק משם המשפחה, ומעתיקים אותם בדיוק כפי שהם במקור.
• תאריכים. בהולנדית כותבים יום-חודש-שנה, כמו בעברית, ובאנגלית אמריקאית חודש-יום-שנה. בתעודה ישראלית עם תאריך עברי מתרגמים גם אותו, לצד התאריך הלועזי.
• חותמות והערות בכתב יד. כל חותמת, חתימה והערה בשוליים מתורגמת או מתוארת בסוגריים, כדי שהתרגום יהיה שלם.
• מספרי זהות ומספרי תעודות. מועתקים ספרה אחר ספרה ונבדקים פעם נוספת, כי טעות אחת בהם פוסלת מסמך.

המחיר מחושב לפי יחידת תרגום של 250 מילים בשפת היעד. הטווח הבסיסי שפורסם לתרגום מעברית לאנגלית הוא 75–100 ₪ ליחידה; הולנדית מתומחרת לפי המסמך. על ההצעה משפיעים סוג המסמך, מספר היחידות, הכיוון (להולנדית או ממנה) והדחיפות. תעודה קצרה היא לרוב יחידה אחת.

שכר הנוטריון על אישור התרגום נקבע בתקנות של משרד המשפטים, לא על ידינו, ומשולם לנוטריון בנוסף לתרגום. שלחו צילום של המסמך ונחזור עם מחיר מדויק. פירוט נוסף במחירון.

לתעודות ולמסמכים רשמיים בכל שפה ראו תרגום תעודות. מי שמגיש את המסמכים באנגלית ולא בהולנדית ימצא את כל הפרטים בעמוד תרגום מעברית לאנגלית. ולשאלה מה ההבדל בין תרגום רגיל לתרגום עם אישור, קראו את הפוסט תרגום נוטריוני – מהו ולמה הוא נדרש.