אפוסטיל – מה זה ואיך מוציאים אפוסטיל בישראל (מדריך 2026)

אפוסטיל הוא חותמת אימות בינלאומית שמאשרת שחתימה על מסמך ציבורי ישראלי – של פקיד ממשלתי, של בית משפט או של נוטריון – אמיתית, כדי שהמסמך יוכר במדינה אחרת החתומה על אמנת האג. בישראל מנפיקים אפוסטיל בשני מקומות: על אישור נוטריוני (כולל תרגום נוטריוני) ועל פסקי דין – במזכירויות בתי המשפט; על תעודות שהנפיקו משרדי הממשלה, כמו תעודת לידה או תעודת יושר – במשרד החוץ, ועל חלק מהתעודות הדיגיטליות גם באופן מקוון. האגרה בבתי המשפט היא 41 ₪ לכל תעודה (נכון ל-2026).

בקצרה: אפוסטיל לא מאשר את תוכן המסמך ולא את התרגום – הוא מאשר את החתימה שעליו. על אישור נוטריוני מקבלים אותו בבית המשפט, על תעודה ממשלתית מקורית – במשרד החוץ. הסדר הנכון ברוב המקרים: מסמך מקורי ← אפוסטיל על המקור (אם נדרש) ← תרגום נוטריוני ← אפוסטיל על חתימת הנוטריון. למדינה שאינה חתומה על אמנת האג אין אפוסטיל, אלא שרשרת אימותים. לפני שמתחילים – בררו מול הגוף המקבל על איזה מסמך הוא דורש אפוסטיל.

מה זה אפוסטיל ומה הוא מאשר בדיוק

אמנת האג משנת 1961 ביטלה את הצורך לעבור דרך הקונסוליה של כל מדינה כדי לאמת מסמך זר. במקום שרשרת של חותמות, המדינה שהנפיקה את המסמך מצמידה אליו תעודה אחת בנוסח אחיד – האפוסטיל – וכל מדינה חברה באמנה מחויבת לקבל אותה. לפי טבלת המדינות של ועידת האג למשפט בינלאומי פרטי, באמצע 2026 היו באמנה 130 מדינות, בהן כל מדינות האיחוד האירופי, ארצות הברית, בריטניה, אוסטרליה, ובשנים האחרונות גם סין (2023) וקנדה (2024). ישראל חברה באמנה משנת 1978.

הנקודה שרוב האנשים מפספסים: האפוסטיל מאמת רק את זהות החותם וסמכותו – שהנוטריון באמת רשום כנוטריון, או שהפקיד במשרד הפנים באמת מוסמך לחתום. הוא לא בודק אם התרגום מדויק ולא אם התוכן נכון. לכן אפוסטיל לא מתקן תרגום גרוע: אם התרגום נדחה, האפוסטיל שעליו נדחה יחד איתו.

מה כתוב על תעודת אפוסטיל

הנוסח קבוע באמנה, ולכן אפוסטיל מישראל ואפוסטיל מהולנד נראים כמעט אותו דבר. התעודה כוללת: שם המדינה; שם מי שחתם על המסמך; התפקיד שבו חתם; החותמת שעל המסמך; המקום והתאריך שבהם ניתן האימות; הרשות שאימתה; מספר סידורי; חותמת וחתימה. המספר הסידורי מאפשר לגוף המקבל לבדוק את האפוסטיל – אפוסטילים אלקטרוניים שהונפקו בישראל אפשר לאמת באתר eRegister של משרד המשפטים.

מי מנפיק אפוסטיל בישראל – בית משפט או משרד החוץ

זו השאלה החשובה ביותר, כי מי שמגיע לכתובת הלא נכונה מאבד בוקר שלם. הכלל פשוט: הולכים לרשות שמוסמכת לאמת את החתימה שעל המסמך.

סוג המסמך	מי מנפיק אפוסטיל	דוגמאות
אישור נוטריוני (תרגום נוטריוני, אימות חתימה, העתק נאמן, ייפוי כוח)	מזכירויות בתי המשפט ובתי הדין האזוריים לעבודה	תרגום נוטריוני של תעודת לידה לגרמנית, ייפוי כוח למכירת דירה בחו"ל
פסקי דין והחלטות של בתי משפט ישראליים	מזכירות בית המשפט, או באינטרנט דרך נט המשפט	פסק דין גירושין, צו ירושה שניתן בבית משפט
תעודות ציבוריות שהנפיקו משרדי ממשלה וגופים ציבוריים	משרד החוץ (אגף קונסולרי); לחלק מהתעודות האלקטרוניות – אפוסטיל דיגיטלי מקוון	תעודת לידה, נישואין או תמצית רישום ממשרד הפנים, תעודת יושר, תעודות של משרד החינוך

לפי דף השירות של הרשות השופטת, אפוסטיל על חתימת נוטריון ועל מסמכים של בתי המשפט ניתן בכל בית משפט ובית דין לעבודה, מלבד בית המשפט העליון, בית הדין הארצי לעבודה ובתי המשפט לעניינים מקומיים. מורשה החתימה במזכירות בודק את הנוטריון מול פנקס הנוטריונים של משרד המשפטים; אם הנוטריון אינו רשום או שחתימתו אינה תואמת, תופנו למחלקה לרישוי נוטריונים. אפשר לקבל עד עשר תעודות בכל פנייה, וקבלת הקהל היא בימים א'–ה' בין 08:30 ל-13:30; בחלק מבתי המשפט אפשר לזמן תור.

אפוסטיל במשרד החוץ – למה כדאי להיערך

תעודות שהנפיקו משרדי הממשלה מאומתות בענף אימות מסמכים ציבוריים באגף הקונסולרי של משרד החוץ. דוח מבקר המדינה שפורסם בפברואר 2026 מצא שנכון למאי 2025 השירות ניתן רק בלשכה בירושלים, בשעות הבוקר בלבד, ושמאוגוסט 2024 לא ניתן היה לזמן תור מראש. לפי הדוח, משרד החוץ הנפיק כ-323,000 אישורי אפוסטיל בשנת 2024 לבדה. ייתכן שהמצב השתנה מאז – בדקו את ההנחיות העדכניות באתר משרד החוץ לפני שאתם נוסעים, והביאו בחשבון שעות המתנה.

האם אפשר להוציא אפוסטיל אונליין?

כן, אבל רק במקרים מסוימים, וחשוב להבין אילו:

• פסקי דין והחלטות – באתר נט המשפט, לאחר הזדהות לאומית, אפשר לבחור החלטה מתוך התיק, לבחור את מדינת היעד, לשלם ולקבל אפוסטיל דיגיטלי מיד. הקובץ נשמר באזור האישי שלושה חודשים, ולכן כדאי להוריד אותו מיד.
• תעודות ממשלתיות אלקטרוניות – משרד המשפטים מפעיל שירות אפוסטיל דיגיטלי לציבור על תעודות ציבוריות מסוימות שהונפקו כקבצים אלקטרוניים. על תעודות אחרות עדיין מקבלים אפוסטיל ידני על הנייר.
• אישור נוטריוני אלקטרוני – נוטריון שחותם בחתימה אלקטרונית נוטריונית מאושרת יכול לבקש בעצמו אפוסטיל דיגיטלי דרך שירות ייעודי לנוטריונים. השירות לא חל על אישור נוטריוני מודפס, וגם לא על מדינות שאינן חתומות על האמנה.

שתי אזהרות: ראשית, לפי הרשות השופטת, תדפיס של אפוסטיל אלקטרוני אינו תקף – מציגים בחו"ל את הקובץ עצמו. שנית, לא כל רשות זרה מקבלת מסמכים אלקטרוניים. לפני שבוחרים במסלול הדיגיטלי, שאלו את הגוף המקבל אם הוא מקבל קובץ PDF חתום, או שהוא דורש מסמך נייר עם חותמת.

סדר הפעולות: מקור, תרגום נוטריוני ואפוסטיל

הטעות היקרה ביותר היא לעשות את הצעדים בסדר הלא נכון ולגלות שצריך לחזור לנוטריון. הסדר הנפוץ למסמך ישראלי שיוצא לחו"ל:

1. מוציאים מסמך מקורי ועדכני. רשויות רבות דורשות תעודה שהונפקה בחודשים האחרונים. תעודת יושר למשל נדרשת לעיתים קרובות בתוקף של חצי שנה.
2. אפוסטיל על המקור – אם הגוף המקבל דורש. כשמדובר בתעודה ממשלתית (לידה, נישואין, יושר, בגרות), חלק מהמדינות רוצות אפוסטיל של משרד החוץ על התעודה עצמה. את זה עושים לפני התרגום, כדי שהמתרגם יתרגם גם את נוסח האפוסטיל והתרגום יכסה את המסמך כולו.
3. תרגום לשפת היעד ואישור נוטריוני. המתרגם מתרגם את המסמך כולו – כולל חותמות, הערות בשוליים והאפוסטיל אם יש – והנוטריון מאשר את נכונות התרגום וכורך אותו עם המקור או עם העתק מאושר.
4. אפוסטיל על חתימת הנוטריון. עם האישור הנוטריוני הולכים למזכירות בית המשפט. האפוסטיל השני הזה מאמת שהנוטריון שאישר את התרגום מוסמך.

כך יוצא שמסמך אחד יכול לשאת שני אפוסטילים: אחד של משרד החוץ על התעודה, ואחד של בית המשפט על התרגום הנוטריוני. מנגד, יש גופים שמסתפקים בתרגום נוטריוני שנכרך עם העתק נאמן למקור ובאפוסטיל אחד על הנוטריון. אין כאן כלל אחיד, וההחלטה היא של הגוף המקבל – ולכן השאלה הראשונה שצריך לשאול אותו היא "על איזה מסמך אתם דורשים אפוסטיל?". ההבדלים בין סוגי האישורים הנוטריוניים מוסברים בהרחבה בעמוד תרגום נוטריוני ואישור נוטריון, ובפוסט סוגי אישורים נוטריוניים ואיך תרגום משתלב בהם.

ומה קורה במסמך זר שמגיע לישראל?

בכיוון ההפוך האחריות עוברת למדינה שהנפיקה את המסמך. תעודת נישואין מקפריסין או תעודת לידה מאוקראינה צריכות אפוסטיל של הרשות המוסמכת במדינה שבה הונפקו, ורק אחר כך מתרגמים אותן לעברית בתרגום נוטריוני בישראל. לאישור נוטריוני ישראלי שמוגש לרשות ישראלית לא צריך אפוסטיל. על תרגום תעודות שהונפקו בחו"ל ראו את העמוד תרגום תעודות לאנגלית ולשפות נוספות.

מדינות שאינן חתומות על אמנת האג – אימות קונסולרי

אפוסטיל מתקבל רק במדינות החברות באמנה. למדינה שאינה חברה – למשל איחוד האמירויות, מצרים, ירדן או אתיופיה, שאינן מופיעות ברשימת החברות – המסלול ארוך יותר. בבית המשפט מקבלים "תעודה שאינה על פי האמנה" (ללא אגרה), ועליה נדרש גם אישור של משרד החוץ. בדרך כלל דרוש בסוף גם אימות בנציגות של מדינת היעד. כדאי לשים לב גם לסייג שמופיע בדף השירות של משרד המשפטים: אפוסטיל ניתן למדינות החתומות על האמנה שמקיימות יחסים דיפלומטיים עם ישראל. אם מדינת היעד חברה באמנה אך אין לה יחסים עם ישראל, בררו מראש מול משרד החוץ מה המסלול.

כמה עולה אפוסטיל וכמה זמן זה לוקח

• אפוסטיל בבית משפט – 41 ₪ לכל תעודה, מ-1 בינואר 2026; הסכום מתעדכן מדי ינואר. משלמים במזכירות בכרטיס אשראי, בסניף הדואר עם שובר, או מרחוק בשירות התשלומים הממשלתי (ואז מביאים שני העתקים של הקבלה). שוברים משנים קודמות לא מתקבלים.
• תעודה שאינה על פי האמנה – בבית המשפט ללא אגרה, אבל נדרש אישור נוסף של משרד החוץ.
• אפוסטיל במשרד החוץ – כרוך באגרה; בדקו את הסכום העדכני באתר משרד החוץ.
• זמן – בבית המשפט ובאתר נט המשפט האפוסטיל ניתן במקום. מה שלוקח זמן הוא מה שלפניו: הוצאת התעודה, התרגום והאישור הנוטריוני. תעודה בודדת מתורגמת אצלנו בדרך כלל בתוך יום-יומיים.

שכר הנוטריון על אישור התרגום אינו חלק מהאגרה. זהו תעריף אחיד שנקבע בתקנות משרד המשפטים, והוא זהה אצל כל נוטריון בישראל.

חמש טעויות שגורמות לדחיית מסמך

1. אפוסטיל במקום הלא נכון – אפוסטיל של בית משפט על תעודה ממשלתית מקורית, או להפך. כל רשות מאמתת רק חתימות שבסמכותה.
2. תרגום לפני אפוסטיל על המקור – והאפוסטיל שנוסף אחר כך נשאר לא מתורגם, כשהגוף המקבל דורש תרגום מלא.
3. שם שאינו תואם לדרכון – תעתיק שונה באות אחת בין התעודה, התרגום והדרכון מספיק לעיכוב. לכן אנחנו מבקשים צילום דרכון לפני שמתחילים.
4. תדפיס של אפוסטיל אלקטרוני – אינו תקף. שומרים ושולחים את הקובץ.
5. מסמך ישן – רשויות רבות דורשות תעודה שהונפקה לאחרונה, ואפוסטיל על תעודה ישנה לא פותר את זה.

טיפים נוספים להכנת תעודות לתרגום יש בפוסט תרגום נוטריוני – מהו ולמה הוא נדרש.

המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי. נהלים ואגרות משתנים – יש לבדוק מול הרשות הרלוונטית ומול הגוף שאליו מוגש המסמך.

שאלות נפוצות על אפוסטיל

מה ההבדל בין אפוסטיל לאישור נוטריוני?

האישור הנוטריוני מאשר משהו לגבי המסמך: שהתרגום נאמן למקור, שאדם חתם בפני הנוטריון, או שהעתק זהה למקור. האפוסטיל מאשר שהנוטריון עצמו מוסמך. לכן קודם מקבלים אישור נוטריוני, ורק אחריו אפוסטיל.

איפה עושים אפוסטיל על תרגום נוטריוני?

במזכירות כל בית משפט שלום או מחוזי, או בית דין אזורי לעבודה – לא בבית המשפט העליון ולא בבית משפט לעניינים מקומיים. מביאים תעודה מזהה ואת המסמך הנוטריוני החתום.

כמה עולה אפוסטיל בבית משפט?

41 ₪ לכל תעודה, מ-1 בינואר 2026. הסכום מתעדכן מדי ינואר, וכדאי לבדוק אותו בדף השירות של הרשות השופטת לפני ההגעה.

האם צריך אפוסטיל גם על התעודה המקורית וגם על התרגום?

לפעמים. יש מדינות ומוסדות שדורשים אפוסטיל של משרד החוץ על תעודה ממשלתית ואפוסטיל נוסף על התרגום הנוטריוני, ויש שמסתפקים באפוסטיל על הנוטריון. בררו מול הגוף המקבל לפני שמתחילים, כדי שהסדר יהיה נכון.

האם אפוסטיל פג תוקף?

האמנה אינה קובעת תוקף לאפוסטיל עצמו, אבל הגוף המקבל רשאי לדרוש מסמך שהונפק לאחרונה – ותעודת יושר, למשל, נדרשת לרוב בתוקף של חצי שנה. אפוסטיל על תעודה ישנה לא יעזור אם המוסד דורש תעודה עדכנית.

למה צריך אפוסטיל אם התרגום כבר נוטריוני?

כי פקיד בגרמניה או בקנדה לא יכול לדעת אם הנוטריון הישראלי באמת רשום ומוסמך. האפוסטיל הוא האישור של מדינת ישראל לכך, בנוסח שכל המדינות החברות באמנה מכירות.

צריכים תרגום שיעבור את האפוסטיל בפעם הראשונה?

בגולד וורק מתרגמים תעודות ומסמכים רשמיים לאנגלית, גרמנית, פולנית, רומנית, רוסית ושפות נוספות. התרגום מוכן לאישור נוטריוני, עם הצהרת מתרגם ובדיקה כפולה של שמות, תאריכים ומספרים מול המקור. כתבו לנו לאיזו מדינה ולאיזה גוף המסמך מיועד, ונעזור לתכנן את סדר הפעולות מול הנוטריון ובית המשפט – הפרטים בעמוד תרגום נוטריוני, ושאר השירותים בעמוד שירותי תרגום. אפשר גם להתקשר או לשלוח וואטסאפ ל-050-6500999.