תרגום מעברית לערבית ומערבית לעברית

• רשויות מקומיות ומשרדי ממשלה – טפסים, מכתבים לתושבים, אתרים, שילוט, הודעות חירום ומכרזים. עיריות ומועצות עם אוכלוסייה ערבית מתרגמות באופן שוטף, ומוסדות ארציים מנגישים שירותים לציבור הערבי כולו.
• מערכת הבריאות – קופות חולים ובתי חולים: טופסי הסכמה, הוראות לפני ואחרי ניתוח, דפי מידע למטופלים, עלוני תרופות וקמפיינים של משרד הבריאות. תרגום מסמכים רפואיים לערבית הוא השירות המבוקש ביותר בצמד הזה.
• בתי משפט ועורכי דין – תצהירים, כתבי טענות, הסכמים ומסמכים מירדן ומהרשות הפלסטינית; תרגום נוטריוני מערבית לעברית לתיקי איחוד משפחות, ירושה ונדל"ן במזרח ירושלים.
• עסקים ושיווק – רשתות, בנקים, חברות סלולר וביטוח שפונים לציבור הערבי בישראל; יצואנים לשוק המפרצי בעקבות הסכמי אברהם – קטלוגים, אתרים, חוזים ותוויות מוצר.
• חינוך ואקדמיה – חומרי לימוד, שאלוני מחקר, מאמרים ועבודות, כולל תרגום אקדמי מערבית לעברית.

• תרגום רפואי – טופסי הסכמה, הנחיות למטופל, סיכומי מחלה, עלוני תרופות וחומרי הסברה, בערבית ברורה שמטופל קורא ומבין.
• תרגום משפטי – חוזים, תצהירים, פסקי דין, ייפויי כוח ומסמכי חברה, על ידי מתרגמים מהמחלקה המשפטית שלנו.
• תעודות – לידה, נישואין, תעודות השכלה ורישיונות מירדן, ממצרים, מהרשות הפלסטינית וממדינות המפרץ, כולל אישור נוטריוני.
• שיווק ואתרים – אתרים, קמפיינים, שלטים ופרסום, עם התאמה תרבותית ולא רק לשונית.
• תמלול בערבית – הקלטות, ישיבות וראיונות, כולל תרגום התמליל לעברית לצורכי בית משפט.

ערבית ספרותית (פוסחא, MSA) היא שפת הכתב, העיתונות, המסמכים הרשמיים והחוק, והיא זהה בכל מדינות ערב. ערבית מדוברת משתנה מאזור לאזור: הניב הפלסטיני-לבנטיני בישראל, המצרי, המפרצי והמגרבי. לכן ההחלטה הראשונה בכל עבודה היא לאיזה רישום מתרגמים. מכתב רשמי מעירייה, חוזה, טופס הסכמה ואתר ממשלתי – בספרותית. קמפיין ברדיו, סרטון הסברה, פוסט ברשתות או כתוביות – לעיתים קרובות במדוברת, כדי שיישמעו טבעיים לקהל.

בתוך הספרותית יש גם מדרג: ערבית משפטית נשענת על מינוח שונה בירדן, במצרים ובמפרץ, וערבית רפואית למטופל צריכה להיות פשוטה יותר מערבית רפואית לרופא. המתרגמים שלנו דוברי ערבית מלידה, נבחרו בראיון ובמבחן תרגום לפי תחום, ולכיוון ערבית→עברית עובד מתרגם שעברית היא שפת האם שלו. בשמות אנחנו מתעתקים לפי תעודת הזהות או הדרכון, לא לפי שיקול דעת.

1. שולחים קובץ או צילום, מציינים לאיזה קהל ולאיזה גוף המסמך מיועד – וכך נדע אם לתרגם לספרותית או למדוברת.
2. מקבלים הצעת מחיר לפי יחידות תרגום (250 מילים בשפת היעד) וסוג המסמך.
3. תרגום על ידי מתרגם מהתחום, בדיקת עורך, ומסירה בפורמט המקורי – כולל עימוד מימין לשמאל בטפסים ובשלטים.
4. לפי הצורך – הצהרת מתרגם או אישור נוטריוני.

כמה עולה תרגום מעברית לערבית? כפי שפירטנו בפוסט כמה עולה תרגום של מסמך מעברית לערבית, הטווח המקובל הוא 75–100 ₪ לכל 250 מילים, לפי אופי המסמך: כללי בתחתית הטווח, רפואי ומשפטי בחלקו העליון. לגופים ציבוריים עם זרם קבוע של טפסים ומכתבים אנחנו עובדים בהסכם מסגרת עם מילון מונחים משותף. פרטים במחירון.

זמנים: כשישה עמודים סטנדרטיים ליום עבודה; טופס או מכתב – יום-יומיים; הודעות חירום ופרסומים דחופים – באותו יום בתיאום מראש.

בערבית תרגום מכונה נכשל בדיוק במקום שחשוב: הוא מערבב ספרותית ומדוברת באותו משפט, בוחר מילים מניב מצרי לקהל בנצרת, ומתרגם מונחים ישראליים – "קופת חולים", "ועדה מקומית", "ארנונה" – למילים שאינן קיימות בערבית של הקוראים. בטופס הסכמה רפואי או במכתב מעירייה זו לא רק טעות סגנונית, זו פגיעה בהבנה ובאמון. ובתרגום נוטריוני לבית משפט אין בכלל אפשרות כזאת: נדרש מתרגם שחותם על ההצהרה. כתבנו על כך בהרחבה בחשיבות התרגום מעברית לערבית.