תרגום מעברית ליפנית ומיפנית לעברית

• עסקים ושיתופי פעולה – מצגות, פרופיל חברה, הצעות, חוזים והסכמי סודיות עם תאגידים יפניים; התכתבות עסקית ברמת הנימוס המצופה ביפן.
• טכני ורגולטורי – מדריכי הפעלה ותחזוקה לציוד יפני, מפרטים, מסמכי מכשור רפואי ותיעוד לרגולציה היפנית, פטנטים.
• שיווק ולוקליזציה – אתרים, אפליקציות, חומרי מוצר וכרטיסי ביקור דו-לשוניים.
• פרט ורשויות – תעודות לידה ונישואין, תעודות השכלה ואישורים לוויזות, לנישואין ולרישום ביפן; ובכיוון ההפוך – koseki tōhon, תעודות ורישיונות מיפן לרשויות בישראל, עם אישור נוטריוני.

• חוזים והסכמים – שיתופי פעולה, הפצה, סודיות ורישוי טכנולוגיה.
• תיעוד טכני – מדריכים, מפרטים, גיליונות בטיחות ומסמכי מכשור רפואי.
• שיווק ואתרים – אתרים, מצגות, קטלוגים ולוקליזציה של ממשקים.
• תעודות – לידה, נישואין, השכלה ורישום משפחתי, עם אישור נוטריוני.
• תרגום עוקב – בפגישות עסקיות ובביקורי משלחות.

יפנית נכתבת בשילוב של שלוש מערכות – קאנג'י, היראגאנה וקטאקאנה – ושמות זרים, כולל שמות של חברות ומוצרים ישראליים, נכתבים בקטאקאנה לפי כללי תעתיק שצריך לקבוע פעם אחת ולשמור. בדיבור ובכתיבה עסקית יש רמות נימוס (keigo) שמשתנות לפי מעמד הנמען: מכתב לשותף עסקי, הוראות למשתמש ופוסט שיווקי נכתבים ברישום שונה לגמרי, ומסמך שמחמיץ את הרמה הנכונה נתפס כחובבני או כבוטה.

המתרגמים שלנו דוברי יפנית מלידה, עם ניסיון בכתיבה עסקית וטכנית; לכיוון יפנית→עברית עובד מתרגם דובר עברית מלידה. לכל לקוח נבנה מילון מונחים עם התעתיק הקבוע של שמות החברה והמוצרים. מסמכים רשמיים ליפן דורשים לעיתים אישור נוטריוני ואפוסטיל – נבדוק איתכם מה השגרירות או הרשות דורשת.

1. שולחים את החומר ומציינים את הנמען – שותף עסקי, משתמש קצה, רשות – כדי שנקבע את רמת הנימוס והפורמט.
2. הצעת מחיר לפי יחידות תרגום (250 מילים) וסוג החומר.
3. תרגום, עריכה של מתרגם נוסף ומסירה בפורמט המקורי כולל עימוד; לפי הצורך אישור נוטריוני.

מחיר: יפנית מתומחרת גבוה יותר מהשפות האירופיות הנפוצות, לפי סוג החומר והיקפו; תעודה סטנדרטית היא לרוב יחידה אחת. הצעת מחיר אחרי שרואים את החומר; פרטים במחירון.

זמנים: כשישה עמודים סטנדרטיים ליום עבודה למתרגם; מדריך טכני ארוך מחולק בין כמה מתרגמים עם עורך אחד לאחידות המונחים.

תרגום מכונה בין עברית ליפנית עובר דרך אנגלית ומאבד פעמיים: פעם את הדיוק, ופעם את רמת הנימוס. התוצאה נקראת ליפני כמו מכתב של מי שלא מכיר את הכללים – וביפן זה עולה בעסקה. בתיעוד טכני ורפואי התוצאה מסוכנת יותר: מונח שתורגם "כמעט נכון" הוא הוראת הפעלה שגויה. למסמך ששולחים ליפן – מתרגם דובר יפנית ועורך.