כתוביות לכבדי שמיעה – מה ההבדל מכתוביות רגילות ואיך מזמינים אותן

כתוביות לכבדי שמיעה הן כתוביות שמעבירות את כל מה שצופה שומע, ולא רק את הדיאלוג: מי מדבר, צלילים שחשובים להבנה, מוזיקה ודיבור שאינו ברור. כתוביות רגילות, כמו כתוביות תרגום לסדרה, מניחות שהצופה שומע את הפסקול ורק לא מבין את השפה. כתוביות לכבדי שמיעה מניחות שהוא לא שומע בכלל. בעולם מכנים אותן SDH (Subtitles for the Deaf and Hard of hearing) או Captions. במדריך: מה בדיוק נכנס בהן, דוגמאות, טעויות נפוצות ואיך מזמינים אותן. כתוביות כאלה הן חלק מהשירות שלנו להנגשת תכנים.

בקצרה: כתוביות לכבדי שמיעה כוללות את הדיאלוג, זיהוי של הדובר כשאי אפשר לראות מי מדבר, תיאור קצר של צלילים ומוזיקה שחשובים להבנה, וסימון של דיבור לא ברור. הן נכתבות בשפת הסרטון (עברית לסרטון בעברית), מתוזמנות לדיבור ונבדקות מול הסרטון. מזמינים אותן כמו כתוביות רגילות, אבל מציינים מראש שהן נועדו לנגישות.

מה ההבדל: טבלת השוואה

ההגדרה הזו תואמת את הנחיות W3C לכתוביות של תוכן מוקלט: כתוביות כוללות גם את המידע שאינו דיבור ומועבר בצליל, ומזהות מי מדבר. התקן הישראלי להנגשת אתרים, ת"י 5568, מפנה להנחיות האלה, ונציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מסבירה מי חייב בכתוביות לסרטונים ומתי. הפירוט המשפטי נמצא במדריך הנגשת סרטונים לפי תקנות הנגישות.

המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי.

מה נכנס בכתוביות לכבדי שמיעה

זיהוי דוברים

כשרואים את הדובר מדבר, אין צורך לציין את שמו. כשהוא מחוץ לפריים, כשמדובר בקריינות, בשיחת טלפון או בפאנל שבו המצלמה לא עוקבת אחרי כל דובר, מציינים מי מדבר בתחילת הכתובית, למשל: (מנחה) או (ד"ר כהן). העיקרון הוא עקביות: אותו סימון לאורך כל הסרטון, וכמה שפחות מילים.

צלילים שחשובים להבנה

לא כל רעש נכנס. נכנסים צלילים שמשנים את ההבנה: [צלצול טלפון] כשמישהו עונה, [מחיאות כפיים] אחרי הכרזה, [צחוק בקהל] אחרי בדיחה, [דפיקה בדלת] לפני שמישהו נכנס. רעש רקע קבוע של מזגן או תנועה לא מסמנים, כי הוא לא מוסיף מידע.

מוזיקה

מוזיקת רקע בסרטון תדמית מסומנת בקצרה, למשל [מוזיקה קצבית], בתחילתה. שיר שהמילים שלו חשובות לתוכן מקבל כתוביות של המילים עצמן. מוזיקה שיוצרת מתח או מעבר בין סצנות מסומנת כשהיא חלק מהסיפור.

דיבור לא ברור, שפה זרה וטון

קטע שלא ניתן לפענח מסומן, למשל [לא ברור], ולא מנוחש. משפט בשפה אחרת מסומן ככזה או מתורגם, לפי המטרה. כשהטון משנה את המשמעות, כמו לחישה, צעקה או אירוניה, אפשר לציין זאת בקצרה, למשל (בלחש).

דוגמה: אותו קטע בשתי גרסאות

נניח סרטון הדרכה קצר: מנחה מדבר מול המצלמה, ברקע נשמע צלצול, ומישהי מחוץ לפריים עונה. כך זה ייראה:

צופה שאינו שומע ורואה רק את הגרסה הרגילה לא יודע שנשמעה אזעקה, לא יודע מי אמר "זה רק תרגול", ולא מבין למה כולם צוחקים. שלוש תוספות קצרות נותנות לו את אותה חוויה שיש לצופה ששומע. זה כל ההבדל, וזה גם מה שקשה לתוכנה אוטומטית לעשות.

כתוביות סגורות או צרובות

כתוביות לכבדי שמיעה אפשר למסור בשתי דרכים, וההחלטה תלויה במקום שבו הסרטון יוצג:

• כתוביות סגורות (קובץ נפרד) – קובץ SRT או VTT שהצופה מדליק ומכבה. יתרונות: אפשר לתקן בלי לייצא את הסרטון מחדש, להוסיף שפות, ולתת לצופה שליטה. החיסרון: לא כל נגן או רשת מציגים אותן בכל מכשיר.
• כתוביות צרובות (פתוחות) – חלק מהתמונה, מופיעות תמיד. מתאימות לסרטונים קצרים ברשתות, למסכים בתערוכות ולמקומות שבהם אין שליטה על הנגן. החיסרון: כל תיקון מחייב ייצוא מחדש, ואי אפשר לכבות אותן.

לסרטון שמופיע גם באתר וגם ברשתות, לעיתים קרובות כדאי להזמין את שני הפורמטים מאותה עבודה.

מה לא עושים: טעויות נפוצות

• להעתיק כתוביות אוטומטיות בלי בדיקה. כתוביות אוטומטיות לא מזהות דוברים, לא מסמנות צלילים ונכשלות בשמות ובמונחים. הן יכולות לשמש טיוטה, לא תוצר.
• לתאר כל רעש. עודף סימונים מעייף ומסתיר את הדיאלוג. בוחרים רק צלילים שמשנים את ההבנה.
• לכתוב שורות ארוכות מדי. כתובית צריכה להיקרא בזמן שהיא על המסך. משפט ארוך מחולק לפי משמעות לשתי כתוביות.
• "לתקן" את הדובר. כתוביות יכולות לקצר חזרות והיסוסים, אבל לא לשנות את התוכן או להוסיף מה שלא נאמר.
• להסתיר טקסט על המסך. בכתוביות צרובות, כשבתמונה מופיעים שם דובר, כותרת או מספר טלפון, מזיזים את הכתוביות כדי שלא יכסו אותם.
• לשכוח את כיוון הכתיבה. בעברית, שורה שמשלבת מילה באנגלית, מספר או סימן פיסוק בסוף עלולה להתהפך בנגן. בודקים בנגן שבו הסרטון יוצג בפועל.

כתוביות לכבדי שמיעה בשפה אחרת

לפעמים צריך את שני הדברים יחד: סרטון בעברית שמופץ גם לקהל דובר ערבית או אנגלית, וצריך להיות נגיש גם לצופים עם לקות שמיעה. במקרה כזה מכינים קודם תמליל מלא בעברית עם זיהוי הדוברים וסימון הצלילים, ומתרגמים ממנו כתוביות לשפות האחרות עם אותם סימונים. כך כל גרסה נותנת לצופה את אותו מידע, והתזמון אחיד בין השפות. תרגום כתוביות לערבית, לאנגלית, לרוסית ולשפות נוספות מפורט בעמוד תרגום ותמלול כתוביות.

כתוביות תרגום לסדרות הן עולם קרוב אבל שונה. אם מעניין אתכם איך זה עובד שם, כתבנו על מאחורי הקלעים של כתוביות לסדרות טורקיות.

איך מזמינים כתוביות לכבדי שמיעה: רשימת בדיקה

1. שלחו את קובץ הווידאו או קישור להורדה, לא קישור לצפייה בלבד.
2. כתבו במפורש שהכתוביות נועדו לנגישות, כלומר עם זיהוי דוברים וסימון צלילים.
3. צרפו רשימת שמות של דוברים ומונחים מקצועיים, ותסריט אם יש.
4. ציינו את הפורמט: קובץ SRT או VTT, כתוביות צרובות, או שניהם.
5. ציינו היכן יוצג הסרטון (אתר, יוטיוב, רשת חברתית, מסך באירוע), כדי שנבדוק את התצוגה בהתאם.
6. אם צריך גם שפות נוספות, ציינו זאת מראש.
7. קבלו את הכתוביות לבדיקה, צפו בסרטון המלא איתן ושלחו הערות.

המחיר נקבע לפי משך הסרטון, מספר הדוברים, איכות השמע, השפות והפורמט. בהקלטות שמע בלי וידאו, כמו פודקאסט, הפתרון הוא תמליל ולא כתוביות; על כך במדריך תמלול פודקאסט להנגשה. ובאירועים חיים, שבהם הכתוביות נכתבות תוך כדי, ראו הנגשת כנסים והרצאות בהקלדה בזמן אמת.

מתי תמליל משלים את הכתוביות, ומתי הוא עדיף

כתוביות מצוינות לסרטון של כמה דקות. בהקלטה ארוכה של הרצאה, וובינר או דיון, הרבה צופים מעדיפים לקרוא את התוכן בקצב שלהם, לחפש בו ולחזור לקטע מסוים. כאן תמליל מלא, מחולק לדוברים, משלים את הכתוביות. לפי הנחיות הנציבות, בהקלטה של כנס, דיון או הרצאה די לפרסם באתר תמליל או פרוטוקול נגיש של הנאמר, כך שבמקרים האלה התמליל יכול להיות הפתרון העיקרי.

יתרון נוסף: מתמליל מוכן אפשר להפיק כתוביות בכל שלב, ולהפך. אם אתם מזמינים כתוביות לסרטון ארוך, בקשו גם את התמליל המלא. אם התמליל צריך לשמש גם כמסמך לקריאה, אפשר להעביר אותו לעריכה לשונית שתהפוך דיבור לטקסט קריא, בלי לשנות את התוכן.

המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי.

למה כדאי שאדם יכתוב את הכתוביות

זיהוי דוברים ובחירה אילו צלילים חשובים הם החלטות עריכה. תוכנה יכולה לזהות שיש רעש, אבל לא להחליט אם הוא חשוב להבנה. מתמלל שמכיר את החומר יודע שהמחיאות אחרי ההכרזה הן חלק מהמסר, ושהשיעול באמצע ההרצאה אינו. על ההבדל בין עבודה אנושית לאוטומטית בתמלול הרחבנו במאמר על חשיבות התמלול האנושי.

שאלות נפוצות

מה זה SDH בכתוביות?

SDH הוא קיצור של Subtitles for the Deaf and Hard of hearing: כתוביות לחירשים ולכבדי שמיעה. בנוסף לדיאלוג הן כוללות זיהוי דוברים, תיאור של צלילים ומוזיקה שחשובים להבנה, וסימון של דיבור לא ברור.

האם כתוביות לכבדי שמיעה צריכות להיות באותה שפה של הסרטון?

בדרך כלל כן: לסרטון בעברית כותבים כתוביות בעברית. כשהסרטון מיועד גם לקהל בשפה אחרת, מתרגמים מאותו תמליל כתוביות לשפה הנוספת, עם אותם סימוני דוברים וצלילים.

איך מסמנים מוזיקה וצלילים בכתוביות?

בתיאור קצר בסוגריים, למשל [מחיאות כפיים] או [מוזיקה קצבית], ורק כשהצליל חשוב להבנה. רעש רקע קבוע לא מסמנים. העיקר הוא עקביות באותו סימון לאורך כל הסרטון.

כתוביות אוטומטיות של יוטיוב מספיקות לנגישות?

לרוב לא. הן לא מזהות דוברים, לא מסמנות צלילים, ונכשלות בשמות, במונחים ובעברית מדוברת. אפשר להשתמש בהן כטיוטה, אבל צריך לבדוק ולתקן אותן במלואן מול הסרטון.

כתוביות לכבדי שמיעה מתאימות גם למי שצופה בלי קול?

כן. מי שצופה בתחבורה ציבורית או במשרד, בלי להפעיל קול, נמצא בדיוק במצב של צופה שאינו שומע: הוא צריך לדעת מי מדבר ומה נשמע ברקע. לכן כתוביות לכבדי שמיעה משרתות גם אותו, וסרטון אחד עם כתוביות כאלה מתאים לשני הקהלים.

כמה עולות כתוביות לכבדי שמיעה?

המחיר נקבע לפי משך הסרטון, מספר הדוברים, איכות השמע, השפות והפורמט. שלחו את הסרטון או קישור אליו ונחזור עם הצעת מחיר.

צריכים כתוביות לכבדי שמיעה לסרטון? שלחו את הסרטון וכתבו שהכתוביות נועדו לנגישות, ונחזור עם הצעת מחיר ולוח זמנים. פרטים בעמוד הנגשת תכנים: תמליל, כתוביות והקלדה בזמן אמת, או בוואטסאפ 050-6500999.