הנגשת סרטונים – מה נדרש לפי תקנות הנגישות ואיך מכינים כתוביות ותמליל

הנגשת סרטונים פירושה בעיקר כתוביות: טקסט מתוזמן שמציג את מה שנאמר בסרטון, ומה שנשמע בו, כדי שאדם עם לקות שמיעה יוכל לעקוב. לפי הנחיות נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, חובת הכתוביות בסרטונים מוקלטים חלה על רשות ציבורית ועל גוף שהמחזור הממוצע שלו עולה על 5 מיליון ₪, לגבי סרטונים שהוכנו אחרי 25 באוקטובר 2017. בהקלטה של כנס, דיון או הרצאה אפשר לפרסם במקום זה תמליל או פרוטוקול נגיש. במדריך הזה: מה בדיוק נדרש, מה לא נדרש, ואיך מכינים כתוביות ותמלילים שעובדים באמת. את הצד המעשי, מתמליל ועד קובץ כתוביות, אנחנו מבצעים בשירות הנגשת תכנים: תמליל, כתוביות והקלדה בזמן אמת.

בקצרה: רשות ציבורית או גוף עם מחזור ממוצע מעל 5 מיליון ₪ צריכים כתוביות בסרטונים מוקלטים שהכינו אחרי 25.10.2017. אין חובה לכתוביות בשידור חי ואין חובה לתיאור קולי. להקלטת כנס או הרצאה די בתמליל או בפרוטוקול נגיש. ברשתות חברתיות עושים את מה שהפלטפורמה מאפשרת. גם מי שאינו חייב מרוויח מכתוביות, כי רבים צופים בסרטונים בלי קול. המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי.

מה אומרת הנציבות על סרטונים באתר

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ותקנות התאמות נגישות לשירות מחייבים מי שנותן שירות לציבור להנגיש גם את המידע שהוא מספק, ובכלל זה את אתר האינטרנט. האתר מונגש לפי התקן הישראלי 5568, שמפנה להנחיות WCAG של W3C. סרטונים מקבלים בתקנות התייחסות נפרדת, ועמוד הנגשת אתרי האינטרנט של הנציבות מפרט אותה בשפה פשוטה:

• מי חייב: רשות ציבורית, או גוף שהמחזור הממוצע שלו עולה על 5 מיליון ₪.
• אילו סרטונים: תכני וידאו שהוכנו אחרי 25 באוקטובר 2017. תכנים ישנים יותר אינם חייבים בהנגשה, גם אם הם מועלים לאתר חדש.
• מה נדרש: כתוביות לתוכן שהוקלט מראש.
• מה לא נדרש: כתוביות לשידור חי, ותיאור קולי של התרחשויות שאינן מילוליות.
• כנס, דיון או הרצאה מוקלטים: די לפרסם באתר תמליל או פרוטוקול נגיש של הנאמר.

הנציבות מוסיפה דוגמה שממחישה את ההבחנה בין תוכן שלכם לתוכן של אחרים: אתר של עירייה רשאי לשלב סרטון שחברה אחרת פרסמה ביוטיוב גם אם אין בו כתוביות, אבל אינו רשאי להעלות בלי כתוביות סרטון שהעירייה עצמה הפיקה. כלומר, האחריות היא קודם כול על הסרטונים שאתם מפיקים ומעלים. פירוט של שאר החובות, הפטורים ומי חייב בהם יש במדריך מה חוק הנגישות דורש מעסקים בתוכן דיגיטלי. לפטורים ולמקרים חריגים יש לבדוק מול הגורם הרשמי. המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי.

סרטונים ברשתות החברתיות: יוטיוב, פייסבוק, אינסטגרם ולינקדאין

הרבה ארגונים מפרסמים את רוב הווידאו שלהם ברשתות ולא באתר. לפי הנציבות, כשהשירות או המידע עליו מופיעים ברשת חברתית, נותן השירות מבצע את התאמות הנגישות שניתן לבצע באמצעות הפלטפורמה. בפועל, לרוב הפלטפורמות הגדולות יש שתי דרכים להוסיף כתוביות:

• קובץ כתוביות נפרד (בדרך כלל SRT או VTT) שמעלים יחד עם הסרטון, והצופה יכול להדליק ולכבות. זה הפתרון הגמיש: אפשר לתקן טעות בלי לייצא את הסרטון מחדש, ולהוסיף שפות נוספות.
• כתוביות צרובות בגוף התמונה. הן מופיעות תמיד, גם בנגנים שלא תומכים בקובץ כתוביות, ומתאימות לסרטונים קצרים בפיד ולמסכים בתערוכות.

לפני שבוחרים, בדקו מה הפלטפורמה שלכם תומכת בו היום. הגדרות העלאה משתנות, ואנחנו מוסרים את הכתוביות בפורמט שתבקשו.

המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי.

כתוביות אוטומטיות: למה הן לא מספיקות

כמעט כל פלטפורמה מציעה היום כתוביות שנוצרות אוטומטית. הן חוסכות זמן, אבל בסרטון של ארגון הן נכשלות בדיוק במקומות שחשובים: שמות של אנשים ומוצרים, מונחים מקצועיים, מספרים, ראשי תיבות, ועברית מדוברת עם סלנג או מבטא. כתובית שגויה גרועה מכתובית חסרה, כי הצופה שמסתמך עליה מקבל מידע לא נכון ואין לו דרך לדעת זאת.

הדרך הנכונה היא תמליל שאדם בדק מול הסרטון, ואחר כך חלוקה לכתוביות ותזמון. אם כבר יש לכם כתוביות אוטומטיות, אפשר להשתמש בהן כטיוטה, אבל חייבים לעבור עליהן במלואן. על ההבדל בין עבודה אנושית לאוטומטית בתמלול כתבנו גם במאמר על חשיבות התמלול האנושי.

כתוביות, תמליל או שניהם: טבלת החלטה

להקלטות של אירועים, ההכנה מתחילה עוד לפני האירוע: איך מקליטים, מי מקליד בזמן אמת ומה מפרסמים אחר כך. על זה במדריך הנגשת כנסים, הרצאות וישיבות.

המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי.

איך מכינים כתוביות נגישות: שבעה שלבים

1. מאתרים את הסרטונים שחייבים טיפול. התחילו מסרטונים שאתם הפקתם והם מוצגים בעמודים מרכזיים: דף הבית, עמודי שירות, הדרכות ומידע על זכויות או תהליכים.
2. מעבירים קובץ מקור טוב. קובץ הווידאו עצמו או קישור להורדה, לא צילום מסך. אם יש תסריט, רשימת דוברים או מילון מונחים, צרפו אותם.
3. תמלול מדויק בשפת הסרטון. כולל זיהוי דוברים, וסימון צלילים שחשובים להבנה, כפי שהנחיות W3C לכתוביות מגדירות: כתוביות מעבירות גם מידע שאינו דיבור.
4. חלוקה לכתוביות. שורות קצרות, עד שתי שורות על המסך, בחלוקה לפי משמעות ולא באמצע ביטוי.
5. תזמון. כל כתובית מופיעה כשהדברים נאמרים ונעלמת לפני חיתוך או דובר חדש.
6. בדיקה מול הסרטון. צפייה מלאה עם הכתוביות: תזמון, קריאות, איות שמות ואחידות מונחים.
7. העלאה ובדיקה בפלטפורמה. העלו את הקובץ, ודאו שהכתוביות מופיעות ושאין בעיה בתצוגת עברית מימין לשמאל, בעיקר בשורות שמשלבות מילים באנגלית ומספרים.

ההבדל בין כתוביות "רגילות" לכתוביות שנועדו לאנשים עם לקות שמיעה הוא בעיקר בשלב 3: זיהוי הדוברים וסימון הצלילים. פירוט עם דוגמאות יש במדריך כתוביות לכבדי שמיעה – מה ההבדל מכתוביות רגילות.

מה לשלוח כשמזמינים כתוביות לסרטון

רוב העיכובים והתיקונים בכתוביות נובעים ממידע שחסר בהתחלה. כמה דקות של הכנה חוסכות סבב הערות שלם:

• רשימת שמות ומונחים. שמות הדוברים ותפקידיהם, שמות מוצרים, ראשי תיבות פנימיים ומונחים מקצועיים, בכתיב שאתם משתמשים בו.
• תסריט או טקסט קריינות, אם יש. הוא לא מחליף תמלול, כי מה שנאמר בפועל משתנה בצילום, אבל הוא עוזר לאיית נכון.
• היכן יוצג הסרטון. אתר, יוטיוב, רשת חברתית, מערכת למידה או מסך באירוע. זה קובע אם צריך קובץ, כתוביות צרובות או את שניהם.
• טקסט שכבר מופיע על המסך. כותרות, שמות דוברים בגרפיקה ומספרי טלפון. בכתוביות צרובות צריך למקם את השורות כך שלא יסתירו אותם.
• האם צריך גם תמליל. בסרטון הדרכה ארוך או בהקלטה של הרצאה, תמליל להורדה נותן לצופה דרך נוספת לחזור על התוכן.
• שפות. אם הסרטון יופץ גם בערבית, באנגלית או ברוסית, כדאי לציין זאת מראש: כל השפות יוכנו מאותו תמליל, ותזמון הכתוביות יהיה אחיד ביניהן.

אם יש לכם ספרייה של עשרות סרטונים, אין צורך לטפל בכולם בבת אחת. התחילו מהסרטונים שבעמודים המרכזיים ומאלה שמסבירים שירות, זכות או תהליך, והגדירו שמכאן והלאה כל סרטון חדש עולה עם כתוביות. זה הרגל עבודה שקל יותר לשמר מאשר לתקן בדיעבד.

מעבר לחובה: למה כדאי להנגיש גם כשלא חייבים

עסק קטן שאינו עומד בהגדרות של חובת הכתוביות עדיין מרוויח מהן. סרטון עם כתוביות נצפה גם בתחבורה ציבורית, במשרד פתוח ובכל מקום שבו לא מפעילים קול. כתוביות ותמליל נותנים לכם גם טקסט: אפשר לצטט ממנו, להפוך אותו לפוסט או לשאלות נפוצות, ולתרגם אותו לשפות נוספות. על הרעיון הזה הרחבנו במאמר על תמלול לתוכן דיגיטלי, ובחמש סיבות לשלב תרגום ותמלול בעסק.

כשהקהל שלכם כולל דוברי ערבית, רוסית או אנגלית, אותו תמליל הוא הבסיס לכתוביות מתורגמות. כך הנגשה לאנשים עם לקות שמיעה והנגשה בשפה נעשות בתהליך אחד.

שאלות נפוצות

האם חובה להוסיף כתוביות לכל סרטון באתר?

לא לכל סרטון ולא לכל גוף. לפי הנחיות הנציבות, החובה חלה על רשות ציבורית או על גוף שהמחזור הממוצע שלו עולה על 5 מיליון ₪, לגבי סרטונים מוקלטים שהוכנו אחרי 25 באוקטובר 2017. המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי.

צריך כתוביות גם לשידור חי בפייסבוק או ביוטיוב?

לפי הנציבות, אין חובה להוסיף כתוביות לסרטים המשודרים בשידור חי. אם ההקלטה נשארת זמינה אחרי השידור, כדאי להוסיף לה כתוביות או לפרסם תמליל, כי מעכשיו היא סרטון מוקלט לכל דבר. המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי.

האם מספיק לפרסם תמליל במקום כתוביות?

בהקלטה של כנס, דיון או הרצאה, לפי הנציבות די לפרסם באתר תמליל או פרוטוקול נגיש. בסרטון רגיל, כמו סרטון תדמית או הדרכה, הדרישה היא כתוביות. המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי.

האם צריך גם תיאור קולי לסרטונים?

לפי הנחיות הנציבות להנגשת אתרים, אין חובה להוסיף תיאורי אודיו להתרחשויות לא מילוליות בסרטון. אנחנו לא מפיקים תיאור קולי, אלא תמלילים וכתוביות. המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי.

באיזה פורמט מקבלים את הכתוביות?

קובץ SRT או VTT שמעלים לפלטפורמה ואפשר להדליק ולכבות, או סרטון עם כתוביות צרובות בתמונה. לסרטון שמופיע גם באתר וגם ברשתות אפשר לקבל את שניהם.

כמה זמן לוקח להכין כתוביות לסרטון?

תלוי באורך הסרטון, במספר הדוברים ובאיכות השמע, ובשאלה אם צריך גם תרגום. שלחו את הסרטון או קישור אליו, ונחזור עם הצעת מחיר ולוח זמנים.

יש לכם סרטונים שצריכים כתוביות או תמליל? שלחו את הקובץ או קישור אליו, כתבו אם אתם צריכים קובץ כתוביות, כתוביות צרובות או תמליל, ונחזור עם הצעת מחיר. פרטים בעמוד הנגשת תכנים, או בוואטסאפ 050-6500999.