חוק הנגישות לעסקים – מה נדרש באתר, בסרטונים ובאירועים, ומי פטור

חוק הנגישות לעסקים, כלומר חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ותקנות התאמות נגישות לשירות, מחייב מי שנותן שירות לציבור, עסק פרטי או גוף ציבורי, להנגיש לא רק את המבנה אלא גם את השירות ואת המידע שהוא מספק. בתוכן דיגיטלי זה אומר אתר שעומד בתקן הישראלי 5568 ברמה AA, כתוביות לסרטונים אצל רשויות ציבוריות וגופים עם מחזור ממוצע מעל 5 מיליון ₪, ומידע נגיש על אירועים. יש פטורים, וחלקם תלויים במחזור. המדריך מסכם את התמונה לפי הנחיות הנציבות, ומסביר איפה תמליל, כתוביות ועריכה לשונית נכנסים לתמונה; את החלק הזה אנחנו מבצעים בשירות הנגשת תכנים. המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי.

בקצרה: אתר שנותן שירות לציבור צריך להיות נגיש לפי ת"י 5568, ואתר חדש נגיש מיום עלייתו. סרטונים מוקלטים צריכים כתוביות אם אתם רשות ציבורית או גוף עם מחזור ממוצע מעל 5 מיליון ₪; להקלטת כנס או הרצאה די בתמליל נגיש. עוסק שמחזורו השנתי נמוך ממיליון ₪ אינו צריך, ככלל, להגיש בקשה לנציבות כדי לקבל פטור מהנגשת אתר. לכל מקרה ספציפי יש לבדוק מול הגורם הרשמי. המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי.

החוק, התקנות והתקן: מי מה

• חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 – החוק עצמו. הוא קובע את עקרון השוויון ואת החובה להנגיש שירותים ומקומות ציבוריים.
• תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013 – מפרטות מה נדרש בשירות עצמו. תיקון משנת 2017 עדכן את הפרק על שירותי אינטרנט (תקנה 35 והתקנות שאחריה).
• ת"י 5568 – התקן הישראלי לנגישות תכנים באינטרנט, שמפנה להנחיות WCAG של W3C. לפיו בודקים אם אתר נגיש.
• נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות – הגוף במשרד המשפטים שמפרסם הנחיות, מטפל בתלונות ומחליט בבקשות לפטור.

המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי.

מי חייב

החובה חלה על מי שנותן שירות לציבור. לפי הנציבות, בנוסף לנגישות הפיזית קיימת דרישה להנגיש את השירות עצמו, כך שהאופן שבו הוא ניתן יתאים גם לאנשים עם מוגבלות, וכל שירות שמוצע לציבור חייב בהתאמות נגישות למידע שהוא מספק. זה כולל עסקים פרטיים, כמו חנות, מרפאה, משרד עורכי דין או חברת שירותים, וגם רשויות וגופים ציבוריים. השאלה הראשונה שעסק צריך לשאול היא לא "כמה אני גדול" אלא "האם אני נותן שירות לציבור". הגודל והמחזור משפיעים על חלק מהחובות ועל הפטורים, כפי שנראה בהמשך. המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי.

מה נדרש באתר האינטרנט

לפי עמוד הנגשת אתרי האינטרנט של הנציבות:

• ההנגשה נעשית לפי ת"י 5568, שמפנה גם להנחיות WCAG. התקנות דורשות רמה AA.
• אתר חדש חייב להיות נגיש מיד עם עלייתו, ואין לבנות אתר חדש על פלטפורמה שאינה מאפשרת הנגשה.
• תכנים שנוצרו לפני 25 באוקטובר 2017 אינם חייבים בהנגשה, גם אם הם מועלים לאתר חדש.
• תוכן ברשת חברתית מונגש במידה שהפלטפורמה מאפשרת.

בדיקת נגישות של אתר וכתיבת הצהרת נגישות הן עבודה של מורשה או יועץ נגישות ושל מפתחי האתר. אנחנו לא מבצעים אותן. מה שאנחנו מספקים הוא התוכן הטקסטואלי שהאתר צריך: תמלילים, כתוביות, תרגומים וטקסט ערוך. המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי.

וידאו, שמע ואירועים

סרטונים. לפי הנציבות, חובת הנגשת סרטוני וידאו חלה על רשות ציבורית או על גוף שהמחזור הממוצע שלו עולה על 5 מיליון ₪, לגבי תכנים שהוכנו אחרי 25 באוקטובר 2017. הדרישה היא כתוביות לתוכן מוקלט; אין חובה לכתוביות בשידור חי ואין חובה לתיאור קולי. מותר לשלב באתר סרטון שגורם אחר פרסם גם אם אין בו כתוביות, אבל סרטון שאתם הפקתם צריך כתוביות. פירוט ודרכי ביצוע במדריך הנגשת סרטונים.

הקלטות של כנסים, דיונים והרצאות. לפי הנציבות די לפרסם באתר תמליל או פרוטוקול נגיש של הנאמר. לתוכן שמע, כמו פודקאסט, הנחיות WCAG מגדירות תמליל כחלופה; ראו תמלול פודקאסט להנגשה.

אירועים. מדריך הנציבות לנגישות באירועים וכנסים מפרט שבפרסום על אירוע ציבורי נותנים מידע על התאמות הנגישות ועל הגורם שאליו פונים לבקשת התאמות נוספות, ומתאר תמלול בזמן אמת על מסך כאחת ההתאמות לאנשים עם לקות שמיעה. איך עושים את זה בפועל, במדריך להנגשת כנסים, הרצאות וישיבות. המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי.

פטורים: מה ידוע ומה צריך לבדוק

שני דברים חשובים: ראשית, גם מי שפטור צריך לפרסם הודעה על הפטור ועל התאמות חלופיות, אם יש, כפי שכל זכות מסביר. שנית, חלק מהפטורים שהופיעו בעבר בהנחיות היו זמניים ופגו, ונוסחי עזר באתרים מסחריים לא תמיד מעודכנים. אל תסתמכו על סכום שקראתם באתר של ספק, ובדקו מול דף השירות הרשמי. המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי.

אכיפה: תלונה ותביעה

אדם שנתקל בשירות לא נגיש יכול להגיש תלונה לנציבות על הפליה או על אי ביצוע הוראות הנגישות. בנוסף, החוק מאפשר תביעה אזרחית, ובמקרים מסוימים מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצויים בלי הוכחת נזק. התנאים והסכומים קבועים בחוק ובפסיקה, ומי שמקבל מכתב התראה או תביעה צריך לפנות לעורך דין. המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי.

שפה ברורה, תרגום ועריכה לשונית

חשוב לדייק: לפי הנציבות, אין דרישה לפישוט לשוני בהנגשת אתרי אינטרנט. ההנגשה נעשית לפי התקן, ועריכה לשונית אינה תחליף לעמידה בו. ובכל זאת, טקסט ברור הוא חלק מחוויה נגישה: משפטים קצרים, כותרות שמתארות את התוכן, מונחים אחידים והוראות בסדר הגיוני עוזרים לכל קורא, ובמיוחד למי שקורא בשפה שנייה, למי שמשתמש בקורא מסך ולמי שמתקשה בקריאה.

הגהה ועריכה לשונית מסדרות את מבנה הטקסט, מקצרות משפטים מסורבלים ומאחדות מונחים, בלי לשנות את התוכן. על ההבדל בין שתי הפעולות ראו הגהה או עריכה לשונית: מה ההבדל. וכשחלק מהלקוחות קוראים ערבית, רוסית או אנגלית, תרגום של עמודי השירות, הטפסים וההוראות מרחיב את מי שמבין אותם. תרגום אינו חובה לפי חוק הנגישות, אבל הוא חלק מאותה מטרה: שכל לקוח יבין את השירות. על תרגום לערבית כתבנו בחשיבות התרגום מעברית לערבית.

המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי.

טעויות נפוצות בתוכן דיגיטלי

• כתוביות אוטומטיות בלי בדיקה. הן נכשלות בשמות, במונחים ובעברית מדוברת, וכתובית שגויה מטעה את מי שמסתמך עליה.
• מסמך סרוק במקום טקסט. טופס או הודעה שמועלים כתמונה של דף אינם ניתנים לקריאה בקורא מסך. מסמך צריך להיות טקסט אמיתי עם כותרות.
• הקלטה של וובינר בלי תמליל. ההקלטה נשארת באתר שנים, ובלי תמליל או כתוביות היא לא נגישה למי שאינו שומע.
• הזמנה לאירוע בלי סעיף נגישות. מי שצריך התאמה לא יודע אם היא קיימת ולמי לפנות.
• הסתמכות על נתוני פטור ישנים. סכומים ותאריכים מאתרים מסחריים עלולים להיות לא מעודכנים. בודקים בדף השירות הרשמי.

המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי.

רשימת בדיקה לעסק: תוכן דיגיטלי

1. בדקו אם אתם נותנים שירות לציבור, ומה המחזור שלכם, כי שניהם משפיעים על החובות ועל הפטורים.
2. האתר: בדיקה מול ת"י 5568 אצל מורשה או יועץ נגישות, ותיקון על ידי מפתחי האתר. באתר חדש, לפני העלייה.
3. סרטונים שהפקתם: אם החובה חלה עליכם, כתוביות לכל סרטון מוקלט חדש, והרגל עבודה שכל סרטון עולה איתן.
4. הקלטות של הרצאות, וובינרים וכנסים: תמליל או פרוטוקול נגיש שמתפרסם עם ההקלטה.
5. פודקאסטים: תמליל לכל פרק בעמוד הפרק.
6. אירועים: סעיף נגישות בכל הזמנה, עם דרך פנייה לבקשת התאמות, ותכנון של הקלדה בזמן אמת כשצריך.
7. טקסטים ומסמכים: עברו על עמודי השירות, הטפסים וההוראות, ושקלו עריכה לשונית ותרגום לקהלים שלכם.
8. פטור: אם אתם פטורים, פרסמו הודעה על כך ועל ההתאמות החלופיות.

המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי.

שאלות נפוצות

האם כל עסק חייב באתר נגיש?

עסק שנותן שירות לציבור חייב בהנגשת השירות והמידע, כולל האתר, לפי ת"י 5568. יש פטורים, וחלקם תלויים במחזור: לפי gov.il, מי שמחזורו השנתי נמוך ממיליון ₪ אינו צריך, ככלל, להגיש בקשה לנציבות כדי לקבל פטור מהנגשת אתר. יש לבדוק מול הגורם הרשמי. המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי.

מה זה ת"י 5568?

התקן הישראלי לנגישות תכנים באינטרנט. הוא מפנה להנחיות WCAG של W3C, ולפי התקנות אתר צריך לעמוד בו ברמה AA. בדיקת עמידה בתקן נעשית על ידי מורשה או יועץ נגישות.

האם עסק קטן חייב בכתוביות לסרטונים?

לפי הנחיות הנציבות, חובת הכתוביות לסרטונים חלה על רשות ציבורית או על גוף שהמחזור הממוצע שלו עולה על 5 מיליון ₪. עסק קטן יותר אינו חייב בכך, אבל יכול לבחור בכתוביות, ורבים עושים זאת כי צופים בסרטונים בלי קול. המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי.

האם חוק הנגישות מחייב לכתוב באתר בשפה פשוטה?

לפי הנציבות, אין דרישה לפישוט לשוני בהנגשת אתרי אינטרנט; ההנגשה נעשית לפי התקן. טקסט ברור עדיין עוזר לכל קורא, ועריכה לשונית היא דרך טובה להגיע אליו. המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי.

למי פונים כדי לבקש פטור מהנגשת אתר?

לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, דרך דף השירות "בקשה לקבלת פטור מביצוע נגישות באתר אינטרנט בשל נטל כבד מדי" באתר gov.il. שם מפורטים התנאים, המסמכים הנדרשים והמקרים שבהם אין צורך בבקשה. המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי.

צריכים תמלילים, כתוביות או טקסט ברור לאתר? שלחו לנו את הסרטונים, ההקלטות או הטקסטים, ונחזור עם הצעת מחיר לתמלול, כתוביות, תרגום או עריכה לשונית. פרטים בעמוד הנגשת תכנים, או בוואטסאפ 050-6500999.