אבטחת מידע בתרגום AI: מה לבדוק לפני שמעלים מסמך או הקלטה לכלי בינה מלאכותית

אבטחת מידע בתרגום AI מתחילה לפני ההעלאה: בודקים מה הכלי עושה בתוכן (האם הוא נשמר, לכמה זמן, והאם הוא משמש לאימון המודל), באיזה חשבון עובדים – פרטי, חינמי או ארגוני – ומה יש במסמך עצמו: פרטים מזהים, מידע רפואי, מידע חסוי של לקוח או סודות מסחריים. בישראל, לפי עמדת הרשות להגנת הפרטיות, חוק הגנת הפרטיות חל על מידע אישי גם כשהוא מוזן למערכת בינה מלאכותית, ולכן מי שמעלה מסמך של אחרים צריך לחשוב גם על החובות שלו כלפיהם. כשהמסמך רגיש מדי, החלופה היא תרגום או בדיקה בידי אדם שמתחייב לסודיות, בלי כלי ציבורי באמצע.

בקצרה

• כלים שונים, וגרסאות שונות של אותו כלי, מתנהגים אחרת: שמירה, אימון, גישה של עובדי הספק. קוראים את התנאים.
• מסמכים רפואיים, משפטיים, משאבי אנוש ונתוני לקוחות – רגישים במיוחד.
• הסרת שמות ומספרי זהות מקטינה את הסיכון, אבל לא תמיד מספיקה ולא תמיד אפשרית.
• תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות נכנס לתוקף באוגוסט 2025 והרחיב את סמכויות האכיפה.
• אם אסור שהמסמך יעבור בכלי אוטומטי – אמרו זאת במפורש למי שמתרגם עבורכם.

מה קורה לקובץ אחרי שלוחצים "העלה"

כלי תרגום ובינה מלאכותית מעבדים את הטקסט בשרתים של ספק השירות, לא במחשב שלכם. מה שקורה אחר כך תלוי בכלי ובהגדרות: יש שירותים ששומרים את השיחות וההיסטוריה, יש ששומרים תוכן לתקופה מסוימת לצורכי אבטחה ובקרה, ויש שבגרסה החינמית רשאים להשתמש בתוכן לשיפור השירות – בעוד שבגרסה העסקית אותו כלי מתחייב שלא לעשות זאת. התנאים משתנים מעת לעת, ולכן "שמעתי שזה בטוח" איננו בדיקה. לפני כל העלאה כדאי לפתוח את הגדרות הפרטיות של הכלי ולבדוק מה מסומן שם בפועל, בחשבון שבו אתם מחוברים כרגע.

בהקלטות הסיכון כפול. מעבר לתוכן השיחה, ההקלטה כוללת קולות של אנשים שלא בהכרח יודעים שהשיחה שלהם מועלית לשירות חיצוני. זה נכון במיוחד בהקלטות של פגישות, שימועים, ראיונות ושיחות משפחתיות.

ומה שנכון לתרגום נכון גם לבדיקה שלו. מי שמעלה את אותו מסמך לשלושה כלים כדי "להשוות" מכפיל את החשיפה. בדיקה של תרגום AI בידי אדם – עריכת תרגום מכונה בידי מתרגם – נעשית על הקובץ שכבר יש לכם, בלי להעלות אותו לכלים נוספים.

חינמי, בתשלום או ארגוני – למה זה משנה

אותו כלי יכול לפעול לפי תנאים שונים לגמרי, לפי סוג החשבון. אצל חלק מהספקים, בגרסה החינמית ובחשבון אישי בתשלום ברירת המחדל מאפשרת שימוש בתוכן לשיפור המודל, אלא אם המשתמש כיבה זאת בהגדרות. בחשבונות ארגוניים נחתם לעיתים קרובות הסכם עיבוד נתונים בין הארגון לספק, שקובע מה מותר לעשות במידע, כמה זמן הוא נשמר ומי רשאי לגשת אליו.

המשמעות המעשית: עובד שמעלה מסמך של הארגון לחשבון הפרטי שלו עוקף את כל ההסדרים האלה, גם אם הארגון משלם על גרסה מאובטחת של אותו כלי. לפני שמעלים מסמך של עבודה, בדקו באיזה חשבון אתם מחוברים.

אילו מסמכים רגישים במיוחד

סוג המסמך	מה רגיש בו	מה מומלץ
מסמכים רפואיים	אבחנות, טיפולים ופרטים מזהים של מטופלים	לא להעלות לכלי ציבורי; תרגום רפואי בידי מתרגם
חוזים וכתבי טענות	פרטי צדדים, תנאים מסחריים, מידע חסוי של לקוח	לבדוק מול ההסכם עם הלקוח וחובות החיסיון; ברוב המקרים תרגום אנושי
משאבי אנוש	חוות דעת על עובדים, שכר, שימועים	לא להעלות בלי היתר מפורש לפי נוהלי הארגון
נתוני לקוחות	רשימות, פניות, התכתבויות עם פרטים אישיים	הסרת פרטים מזהים, או עבודה בסביבה ארגונית מאושרת
הקלטות	קולות ופרטים של צדדים שלישיים	לבדוק את תנאי השירות; בהקלטות משפטיות – מתמלל אנושי
תעודות ומסמכים אישיים	מספרי זהות ודרכון, כתובות, תאריכי לידה	עדיף תרגום אנושי; בכל מקרה לא לשתף בכלים פתוחים
סודות מסחריים	תוכניות עסקיות, המצאות לפני הגשת פטנט, קוד	רק בסביבה שהארגון אישר

10 שאלות לבדוק לפני שמעלים מסמך לכלי AI

1. האם המסמך כולל מידע על אדם מזוהה – שם, מספר זהות, כתובת, קול, תמונה?
2. האם יש בו מידע רפואי, משפטי, כספי או מידע על ילדים?
3. האם המידע שייך לכם, או ללקוח, למטופל, לעובד או לצד שלישי?
4. האם יש לכם הסכם סודיות, חובת חיסיון או נוהל ארגוני שאוסר שימוש בכלים חיצוניים?
5. באיזה חשבון אתם עובדים – אישי, חינמי, או ארגוני עם הסכם מול הספק?
6. מה כתוב בתנאי השימוש ובמדיניות הפרטיות של הכלי על שמירת תוכן ועל שימוש בו לאימון?
7. האם אפשר לכבות שמירת היסטוריה או אימון, והאם עשיתם זאת?
8. היכן מאוחסן המידע, ומי אצל הספק יכול לגשת אליו?
9. האם אפשר להשיג את המטרה בלי להעלות את המסמך כולו – למשל רק קטע שאינו מזהה?
10. אם המסמך ידלוף מחר – מי ייפגע, ומה תצטרכו להסביר?

אם התשובה לאחת משלוש השאלות הראשונות היא "כן", והתשובה לרביעית היא "לא יודע", עצרו ובדקו לפני ההעלאה.

מה אומר הדין בישראל – בקצרה

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות נכנס לתוקף ב-14 באוגוסט 2025, כפי שמציין גילוי הדעת של הרשות להגנת הפרטיות על מינוי ממונה על הגנת הפרטיות. התיקון עדכן את ההגדרות המרכזיות בחוק, ובהן "מידע אישי" ו"מידע בעל רגישות מיוחדת", והרחיב את סמכויות האכיפה של הרשות, כולל עיצומים כספיים.

לגבי בינה מלאכותית, הרשות להגנת הפרטיות פרסמה הנחיה בעניין תחולת חוק הגנת הפרטיות על מערכות בינה מלאכותית (תחילה כטיוטה להערות הציבור, באפריל 2025). לפי עמדת הרשות, החוק חל גם על מידע אישי שמוזן למערכת AI, וגם על מידע אישי שהמערכת מסיקה ממנו. גם המדריך הממשלתי לשימוש אחראי בכלי בינה מלאכותית במגזר הציבורי מנחה שלא להזין למערכות חיצוניות מידע מוגן, כמו מידע מזהה אישי ומידע רגיש.

לעורכי דין יש שכבה נוספת: ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין הזהירה בגילוי דעת מקדים משנת 2024 מפני הזנת פרטים של לקוח לכלי בינה מלאכותית, גם כשהשמות הוסרו.

הדרישות המדויקות תלויות בסוג הארגון, בסוג המידע ובשימוש. יש לבדוק מול הגורם הרשמי או מול יועץ פרטיות. המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי.

אם בכל זאת משתמשים בכלי AI – כך מקטינים סיכון

• הסירו פרטים מזהים לפני ההעלאה – שמות, מספרי זהות, כתובות, מספרי חשבון. החליפו אותם בסימונים קבועים ("צד א'", "[מס' זהות]"), והחזירו אותם ידנית בתרגום הסופי.
• זכרו שהסרה לא תמיד מספיקה. תיאור של אירוע, תפקיד או מקום יכול לזהות אדם גם בלי שם. ובתרגום, הסרת שמות עלולה לפגוע בדיוק – למשל כשצריך להתאים מין ומספר בעברית.
• עבדו בחשבון ארגוני עם תנאים שהארגון בדק, וכבו שמירת היסטוריה ואימון אם האפשרות קיימת.
• העלו רק את מה שצריך – פסקה, לא את כל התיק.
• מחקו את השיחה ואת הקבצים מהכלי כשסיימתם, ככל שהכלי מאפשר זאת.
• תעדו באיזה כלי השתמשתם ולמה. זה יעזור אם תישאלו על כך בהמשך.

גם אחרי כל זה, התרגום עצמו צריך בדיקה. מה בודקים ואיך – בצ'קליסט לבדיקת תרגום AI.

כבר העליתם מסמך רגיש? מה עושים עכשיו

1. מחקו את השיחה ואת הקובץ מהכלי, ככל שהוא מאפשר זאת.
2. בדקו בהגדרות אם השימוש בתוכן לאימון היה פעיל, וכבו אותו להבא.
3. בארגון – דווחו פנימה. פנו לממונה על הגנת הפרטיות או לאחראי על אבטחת המידע, והם יבדקו אם נדרשת פעולה נוספת.
4. תעדו מה הועלה, מתי, לאיזה כלי ובאיזה חשבון. בלי התיעוד הזה קשה להעריך את הסיכון.
5. שנו את הנוהל, כדי שבפעם הבאה ההחלטה תתקבל לפני ההעלאה ולא אחריה.

דוגמה: מכתב רפואי לבית חולים בחו"ל

נניח שאתם צריכים לשלוח סיכום אשפוז לבית חולים בחו"ל לקראת טיפול. הפיתוי הוא להדביק את הסיכום כולו בכלי צ'אט ולבקש תרגום לאנגלית. אבל במסמך יש שם מלא, מספר זהות, תאריך לידה, אבחנות, תרופות ושמות של רופאים – כלומר מידע בעל רגישות מיוחדת על אדם מזוהה, שלא תמיד שייך רק לכם. הסרת השם לבדה לא פותרת: האבחנה, הגיל, העיר ושם בית החולים יחד עלולים לזהות את המטופל.

במקרה כזה הדרך הבטוחה היא לא להעלות את המסמך לכלי ציבורי, ולמסור אותו למתרגם רפואי שמתחייב לסודיות. כך גם נמנעות טעויות במינונים ובמונחים, שבהן תרגום מכונה מסוכן במיוחד.

החלופה: תרגום ובדיקה בידי אדם, בלי כלי ציבורי

כשהמסמך רגיש, הפתרון הפשוט הוא לא להעלות אותו לכלי ציבורי בכלל ולמסור אותו למתרגם. בגולד וורק אנחנו מתחייבים לשמור על סודיות הקבצים לפני התרגום ואחריו. אם מסמך אינו אמור לעבור בכלי אוטומטי כלשהו, כתבו זאת בפנייה, והוא יתורגם תרגום אנושי מלא.

ואם כבר יש לכם טקסט שנכתב או תורגם בעזרת AI, ואתם רוצים רק לוודא שהוא נכון וכתוב היטב, אפשר להזמין הגהה ועריכה לשונית או עריכה של מתרגם מול המקור. במסמכים משפטיים קראו גם על הסיכונים בתרגום משפטי בבינה מלאכותית, ובהקלטות – על בדיקת תמלול אוטומטי.

מה לשאול ספק תרגום או תמלול לפני ששולחים מסמך רגיש

גם כשמוסרים מסמך לאדם ולא לכלי, כדאי לשאול כמה שאלות פשוטות. ספק רציני יענה עליהן בלי היסוס:

1. האם אתם מעבירים קבצים של לקוחות בכלי AI כלשהו, ואם כן – באיזה ובאילו תנאים?
2. אפשר לבקש שהמסמך שלי יתורגם או יתומלל בלי שום כלי אוטומטי?
3. מי יראה את הקובץ – מתרגם אחד, צוות, ספקי משנה?
4. איך שולחים את הקובץ, ומה קורה לו אחרי שהעבודה נמסרה?
5. האם יש התחייבות לסודיות, ואפשר לקבל אותה בכתב?

השאלות האלה רלוונטיות במיוחד להקלטות של הליכים משפטיים ומשפחתיים ולמסמכים רפואיים, שבהם הנזק מדליפה גדול במיוחד.

יש לכם מסמך רגיש לתרגום? כתבו לנו שהוא לא אמור לעבור בכלי AI, ונתרגם אותו תרגום אנושי מלא. לבדיקה של תרגום מכונה שכבר יש לכם – עריכת תרגום מכונה בידי מתרגם. טלפון ווואטסאפ: 050-6500999.